“האוצר הגנוז לאיחוד שישים ריבוא נשמות ישראל בדור האחרון”

מאמר נוסף מתוך סדרת מאמרי  “האוצר הגנוז לאיחוד שישים ריבוא נשמות ישראל בדור האחרון”
על פי חכמת הייחוד והנסצר ביהדות.

ההערה: ברכות, הנכם נמנים עם עשרות אלפי אנשים הלומדים , בארץ ובעולם, את האוצר הגנוז שהושאר עבורנו על ידי המקובלים והצדיקים בעם ישראל לימי הגאולה, ימים בהם אמור להתגלות אור חכמת הייחוד, מתוך החשכה והכאוס שעם ישראל עובר וכן אומות העולם.  סדרת מאמרים זו הינה מסע דרך הבנת הלב, לכל אחד ואחת מעם ישראל  . אנשים שהשיגו את ההבנה של חכמה זו, דרך ליבם, נקראים בלשון הקודש “חכמי לב” וביחד עוזרים לחבר את חלקי השכינה המפוזרים בכל רחבי העולם. כל אחד ואחת מעם ישראל, ביחד מרכיבים את השכינה שנמצאת כעת בגלות הדעת. בואו נהיה כולנו שותפים ליצירת מציאות של אחדות “כאיש אחד בלב אחד”.  **** למי ששואל אם ניתן לשתף את המאמרים או להדפיסם… בשמחה.

והפעם…כיצד נתאחד עם תבונת הפסוק:
“ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי.” (איכה א׳:א) ומהי ״הבדידות״ הזאת הלא מוסברת שאננו חווים.

המאמר הזה עוסק בנושא ״בדידדות״.
ראשית יש לתקן את המילה “בדידות” למילה הנכונה. מה שאנחנו מתארים בסיפורינו האישיים לא נקרא “בדידות” , אלא “אינדיבידואציה” . למעשה אנו נמצאים בתקופה מאד מאתגרת שגורמת לנו להרגיש ריקנות מהמוכר שלנו.

זה אומנם לא נעים להרגיש לפעמים בודדים, אך בעצם מתחולל בתוכנו תהליך נפלא פנימי שמחבר ויחבר אותנו עם המון אנשים שעוברים תהליך זה בלי שאנחנו מודעים לכך. אין ספק שכעת כולנו חווים על בשרנו את האינדיבידואציה בצורה הקולקטיבית, יותר מזה, האינדיבידואציה, רק תילך ותגדל עם השנים. זהו תהליך שיביא להעצמה ולהרחבת התודעה (1) של כל אדם ואדם ולבסוף כל אותם אנשים, יתחברו ביחד, לאחר שהם יוכלו להבין אחד את השני, מהמקום שגם אנחנו היינו בו, או אותו אירוע שאנחנו חווינו.מדוע זה כך? כי ישנן שתי דרכים לחיבור חלקי השכינה בעם ישראל. 
על פי סודות הנסתר בלשון הקודש, היכן שכתובה את המילה “עיר” כמו לדוגמה בפסוק ” אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי ” או הפסוק ” יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. ” (תהלים קכ״ב:ג ) הכוונה היא לנפש האדם. והמילה ירושלים על פי סודות הנסתר, זה מלשון “יראו שלמות” . שלמות של מה ? , שלמות של התודעה שעדיין לא “חוברה לה יחדיו”. ישנן שתי דרכים לחיבור חלקי השכינה (2), או דרך עליה מלמטה למעלה, דרך לימוד חכמת הייחוד, ואז האדם עולה בתודעה, ויש מכנה משותף ושפה משותפת, זיכוך המידות(3) והשוואת הצורה, או דרך מלמעלה למטה, ואז דרך מציאת מכנה משותף על פי סיטואציות חיים לא נעימות, אך מאפשרות לנו להבין את הזולת .

היום יותר מתמיד, הכל מואץ ולפעמים גם קיצוני, ולכן אנחנו מרגישים עצובים. אך זאת מכיוון שחסרה לנו מודעות על הנושא ולכן אנחנו לא מפרשים נכון את המצב. אינדיבידואציה , באה מהמילה “פרט” / היחיד, כחלק שמשתייך אל סופראורגניזם אחד. , ולא אינדיבידואל שמפריד את עצמו מאחרים מתוך אגו שהוא שווה יותר/או אג’נדה. 

האינדיבידואציה של כל אדם, מתגלה לו דרך מסלול חייו, תוך כדי מפגש עם אנשים אחרים ואירועים שהוא מתנסה בהם בתקופות בחייו. האינדיבידואציה מתקיימת הן במישור הפיזי, רוחני, התודעתי והנפשי. כיום מואצת האינדיבידואציה, דווקא בגלל שהסביבה “מחנכת” אותנו להיות “דומים אחד לשני” . לקנות אותם מותגים, להתנהג בנורמות החברתיות ש”עוצבו” לנו” , להתלבש זהה, לשמוע מוסיקה זהה, לאכול אותם מאכלים… ועוד… הפרסום והצריכה ההמונית , לא מאפשרת לאדם להתבטא בייחודיות שלו. כל זה מאיץ ומגביר לנו את ההרגשה של הרצון, להיות מיוחדים ושונים. 
זהו תהליך טבעי שהבריאה מלווה אותנו וזהו תהליך נפלא. למה ? כי בכל אחד טמון הניצוץ האלוקי, שצריך לצאת החוצה. אם כולם יהיו דומים אחד לשני, הבריאה לא תוכל להתנסות דרכנו, והמידע שנמצא בכל אחד מאתנו, לא יוכל לצאת החוצה. מכל אדם צריכים ללמוד כי הוא שומר חלק חשוב ששייך לכולנו מתוך הפאזל הגדול.

אם הבריאה היתה רוצה שכולם יהיו דומים, היא לא היתה בוראת כל כך הרבה שוני בטבע, המוני סוגי עצים, פרחים, פרפרים, חרקים, חיות,עופות, וכו’… אפילו טביעת אצבע שונה בין אדם לאדם. כמה שהאדם רחוק מהכלל והנורמה כך הוא יותר מיוחד ומשרת את הבריאה.   כשאנחנו נכנסים למצב של “אינדיבידואציה” , אנחנו אכן מרגישים “לבד/בודדים” אך אנחנו לעולם לא בודדים או לבד באמת. למה ? בגלל שכולנו מחוברים באותו שדה של תודעה , וכולנו טיפות שמתחברות בסוף.

גם אם נראה לנו שיש בלאגן בחיינו , הבריאה תמיד שומרת על סדר. תקופה זו מיועדת להרחבת התודעה, המודעות האישית וגם להתבונן בתהליכים שהנפש שלנו עוברת בזמן שאנחנו עוצרים את החיים על אוטומט שאחרים חיים במקביל, עד שגם להם “תקרא” הבריאה, למי שיבקש לדעת יותר אודותיה או ישאל “מה זה אמת”.  כל אדם עובר “אינדיבידואציה” , אך לא כל אדם עובר כרגע “אינדיבידואציה קולקטיבית תודעתית” ,זאת אומרת, שהחלקים שטמונים בו יתחילו להתגלות לייעודו בתוך הסופראורגניזם של האחדות, אם הוא ישב ויחפור בעמקי נשמתו וישאל את השאלות הנכונות. ולא פחות חשוב, יזהה את יד ההשגחה(4) שמלווה אותו.
בנוסף, מי שמתמיד ומחויב לתהליך האינדיבידואציה האישית שלו, עולה עם הזמן בדרגות תודעה.

כיצד מדברת הבריאה אלינו בזמן תהליך “אינדיבידואציה”

1.  הארות ותובנות
2.  חלומות
3. תחושות בטן אוטומטיות לא מוסברות
4. שאלת שאלות וקבלת תשובות דרך המציאות שעונה לנו
5. דברים שאתם חושבים עליהם והם קורים

לאילו מכם שבחרו בגלל אי הבנה, להיות בצד של ה”קרבן”, ולהרגיש מסכנים, כדאי להתעורר, כי הזדמנות כזו…ניתנת פעם אחת וגם תסתיים מתי שהוא. אם לא השתמשתם בה, היא תעבור על פי חוק יקומי של :  ” בדרך בה רוצה האדם לילך מוליכים אותו” , מי שלא רוצה , יקבל את תוצאות מחשבותיו ורגשותיו , על פי החוק הרוחני “עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני”(5). אינדיבידואציה, זהו תהליך של שילוב המודע עם הלא מודע. זהו תהליך לא פשוט שדורש מהאדם מחויבות עצמית, לפעמים הקרבה של זמן אישי או וויתור על דברים. יש כאלו גם שנדרש להם משבר, בשביל להבין שעליהם להכנס למצב של אינדיבידואציה תודעתית ושהם הזניחו את ההוויה שלהם. 

אינדיבידואציה, אצל המקובלים הצדיקים,  נקראת “התבודדות” .. זו מעלה גדולה מאד למי שמקיים אותה. מקובלים רבים עסקו בה על מנת לקבל כוחות מוארים וכוחות על חושיים. ואף השיגו את רוח הקודש,  כמה שיותר הם התבודדו ועסקו בנושא אחד בהתמדה, כך הם התחברו לשיא הפוטנציאל שבהם והגיעו למדרגת הדבקות והשוואת המידות האלוקיות.

מה עושים בתקופה זו ???

בתהליך האינדיבידואציה, אנשים לא אמורים לשאול את עצמם “מה אני רוצה לעשות” אלא “מה אני צריך לעשות”. שואלים שאלות ויוצאים לחפש תשובות. זה נקרא מסע אישי. אנחנו מעלים שאילתה ליקום בכל נושא שקשור למציאת האמת לאמיתה, שאנחנו יכולים למצוא את הנביעה שאנחנו ואת שיא הפוטנציאל האלוקי שיש בנו, והיקום מתחיל לענות לנו דרך תחנות ממסר. כמו: שיר ברדיו, פרסומת, משהו ששמענו, יוטיוב שקפץ לנו, ספר שפתאום נתקלנו, דף שפתחנו באיזשהו ספר בעיניים עצומות, מזמור תהילים וכו’…

(1) – מעבר לפוסט ״מה היא תודעה״
(2) – מעבר לפוסט ״מה היא השכינה״
(3) – מעבר לסרטון ״זיכוך המידות״
(4) – מידע על סמינר בראשית המלמד כיצד אודות ״יד ההשגחה״
(5) – לחץ לסרטון ״עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני״

סדרת מורשת צדיקים.
והפעם … על הצדיק הנסתר: המקובל שהיה מכונה “המטאטא הקדוש”, יוסף בן שמחה בונים וולטוך זצ”ל.  

בגיל 13 כבר למד בספר “עץ חיים” והרגיל את עצמו להתנהג בענווה. בכל יום נכנס בחשאי לישיבת “בית א-ל” והתבונן במעשי המקובלים . לפרנסתו עבד בלילות כמנקה רחובות בעיר, נחבא אל הכלים, זכה לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים ובכל ברית מילה ראה את אליהו הנביא. התפרסם כיודע נסתרות ופועל ישועות,  בכל חודש חילק כספים לנזקקים בעם ישראל. נפטר בתאריך כ אייר תשמ”ג (1983). כל היכולים,  שידליקו נר לעילוי נשמת הצדיק.