מהי השבת מבחינה תודעתית (התשובה לא ניתנת כתשובה הילכתית, אלא כערך מוסף בלבד)

 שאלה: שלום רב, אני חברה קרובה של נעמה. מה ניתן לעזור לנעמה מבחינה תודעתית ולהקל מעט עליה…

מדוע מוקרן לנו הסיפור של נעמה בימים אלו. ואיך אנחנו יכולים לנסות לעזור להחזיר את נעמה בכח התודעה הקולקטיבית

זו שאלה מאד עמוקה, ופנו אליי רבות עם שאלה זו…
ראשית, כן , כולנו תקווה שאפשר לעזור לנעמה, אך לפני שאנו מנסים בכלל לעזור, עלינו קודם כל להבין למי אנו עומדים לעזור…
כשלמעשה, אנחנו עומדים לעזור לכל אחד מאיתנו…

כשאנו אומרים : “פני הדור כפני הכלב” , הכוונה לפי תודעת הנסתר:
פנים זה מלשון פנימיות
כלב זה מלשון כמו לב.
לפי דרגת נקיות וזיכוך לב האדם, כך תשתקף פנימיות התודעה הקולקטיבית. שתקרין עולם פנימי לעולם חיצוני.
גם המקרה של נעמה, מגיע כמה שזה נשמע רע, לתת הזדמנות לעם ישראל להתחבר עם הלב.
בדיוק כמו קבצן שאנחנו חושבים שהוא מסכן, כשלמעשה אם הוא מבקש מאיתנו, אז אנחנו אילו המסכנים, כי הוא עושה את שליחותו, על מנת לפתוח לנו מעט הלב, הסגור, אגואיסטי, אגוצנטרי. לא הוא מרוויח כשאנחנו נותנים שקל אחד או שניים , אלא הנשמה שלנו משיגה בעזרתו עוד אורות לחלוקא דרבנן. מלבוש לעולם העליון.
נעמה היא גיבורת סיפור שכולנו קשורים אליו, נרצה או לא נרצה.

למעשה, צריך להבין את ייחודיות עם ישראל שנבחן ברגעי האחדות שלו והחיבור בין כל החלקים. כי היופי הוא בשוני, וכל אחד חלק שמחזיק בפאזל שמייצג משהו, אך מה שהוא מייצג קשור לכל הסופר אורגניזם. ולמעשה גם בתודעה יש את אפקט הפרפר. במיוחד ששדה התודעה בנוי מרקמה קוונטית. שאם יצרתי אדוות של מחשבה בתוך שדה התודעה, הם יתפזרו בתוך התודעה הקולקטיבית וישפיעו גם במקומות רחוקים מאד.. בדיוק כמו שלקחתי אבן, וזרקתי לנהר, וכתוצאה מהנפילה של האבן, כך נוצרות האדוות במים, שממשיכות להניע אדוות נוספות. כך גם מחשבות, מילים ומעשים משפיעים אחד על השני.

בתודעת הנסתר ביהדות אנחנו לומדים שכתוב לנו:
“והיום נהיית לעם” .. לא כתוב לנו “והיום נהייתם לעם” , אלא זה בלשון יחיד. זאת מכיוון שאנחנו סופר אורגניזם אחד. וכמו שגוף האדם מתפקד כסופר אורגניזם, כשאנחנו נחתכים ביד, ומרפא את החתך, כך גם עם ישראל בנוי. יש חתך, כל עם ישראל צריך להתאחד לעזור לרפא את החתך.

נעמה היקרה, רק מייצגת את אותו חתך, שנמצא בלב כל אדם. למעשה הבריאה מציגה לנו מול העיניים שזה לא רק נעמה נמצאת בכלא, אלא כל נשמה ונשמה מאיתנו חיה באשליה שהיא בחופש וחירות.

 הכלא שנעמה מייצגת לכל אחד מאיתנו...

במקרה של נעמה, שנמצאת בפני דין, מאחורי סורג ובריח, במדינה זרה. ואין קשר אם יש כאן אשמה כן או לא, כי אנו חיים בעולם תודעתי, וכל אדם מקבל מסע לעבור בחייו, כאשר אין אחד שלא עבר מה שהשני עבר לאורך כל הגלגולים של הנשמה. כולנו היינו פעם עשירים, עניים, אלמנים, יתומים וכו’… למה ? כי נשמה שהיא אור אלוקי צריכה לעבור בכל מנעד האורות שהיא, להשתלם בשלמות האור שהיא .

מי שמקבל מסע כל כך עמוק עם ניסיונות כאלו גדולים לנפש, אילו הן בעיקר נשמות מאד גבוהות. כי לפי גודל הניסיון, רואים שנשמה כזו, מקבלת שיעור שתואם לגודל ההכלה של האור שהיא מקבלת. לא נותנים לנשמה לעבור ניסיון אם לא יודעים שהיא מסוגלת גם לעבור אותו. ניסיונות החיים מתקבלים לפי דרגות של תודעה.

במקרה של אדם שהוא כביכול עובר מסע “יצוגי” עבור רבים מהתודעה הקולקטיבית, זוהי זעקה פנימית של הבריאה עבור כל אדם שיעשה חשבון נפש, בכלא הפרטי שהוא כלא את הנשמה שלו.

1. השם נעמה – נעם ה’ ומען ה’.
2. סורג מלשון סוגר – סגירות
בריח , מלשון להבריח שזה חיבור, וזה מסמל “ברכה” בתודעת הנסתר ביהדות. (בתודעת הנסתר, יש את לשון הקודש הקריאה, ויש את לשון הקודש הכתובה. הראשונה זה לפי איך ששומעים, שזה הכח הרוחני השניה זה לפי איך שכותבים שזה הפעולה הרוחנית). לדוגמה:
כשאנו מברכים על המזון אנחנו אומרים: “ברוך אתה …” המילה ברוך, זה מלשון להבריח, לחבר, כמו רב בריח. הברכה נועדה לאפשר לאור שנמצא במזון להתחבר מבחינה מולקולרית ל”מולקולות” האור של מבניות האדם.

3. מדינה – מלשון דין. שזה מלשון הפעלת חוקי ההרמוניה של הטבע. כגון: דומה מושך דומה, או בלשון הקודש: שן תחת שן, עין תחת עין. אדם שהמקרה שלו יצא לפומבי, זוהי קריאה לתקן את מה שקורה בתוך התודעה הקולקטיבית.
לתודעה הקולקטיבית יש מערכת חיסונית שצריכה כל הזמן לשמור על האחדות בין חלקיה. כל אדם הוא חלק בפאזל של הבריאה, במבניות הפנימית של תודעת הקולקטיב. ולכל אדם יש יעוד שעליו לשמור על רקמת האחדות. ברגע שמדד האנטרופיה עולה על גדותיו, המערכת החיסונית של רקמת האחדות, תייצר לנו אירועים שיצטרכו לחזור לסדר של רקמת האחדות.

או דרך יסורים, שזה מלשון להסיר את הגורמים שמונעים את האחדות, כמו שיימינג, לשון הרע, אגואיסטיות, אגוצנטריות וכו’… ואז אנחנו בתור עם אחד, יישות אחת מחוברת, נחווה כקולקטיב מקרים מייצגים לכולנו דרך הכאב… כולל מלחמות, אסונות, תאונות דרכים, מקרי טבע וכו’…

או דרך אחדות של יופי והרמוניה, כמו למשל זכיה באירוויזיון, ניצחונות משמחים, אירועי שמחה קולקטיביים וכו’…

כעת כשמקרים של הפרט מגיעים למדיה בצורה אפילו בינלאומית ולא רק מקומית, המציאות מאותתת לכל אחד מאיתנו… שאנו נמצאים בתודעה קולקטיבית שחיה בנפרדות, וכלאה לעצמה את הברכה שמתקבלת רק באחדות חלקיה כסופר אורגניזם.

המשמעות היא שאותו אדם, הוא כבר אדם שמייצג עם סיפורו האישי משהו שקשור בתוך כל אחד מאיתנו.
לכן הבריאה מציגה לנו את המצב התודעתי שכל אדם שנמצא בו, על מנת לעורר את הנשמה שלו, ולהעמיק את עצמו, לשאול יותר שאלות קיומיות שקשורות לאחדות…

במקרה של נעמה היקרה, זה לא מה שהיא עשתה או לא עשתה, אלא מה שהיא מייצגת עבור כל אחד מאיתנו בעם ישראל.

כששמים נשמה מאחורי סורג ובריח במדינה שהיא זרה אפילו, זה ממש מיועד לכל אדם להסתכל פנימה לתוכו, ולשאול את עצמו:
באיזה כלא אני נמצא. למה ?

מקרים כאלו שמתפרסמים במדיה העולמית, קשורים לעולם פנימי מקרין לעולם חיצוני. במקרה של נעמה, הקריאה היא מצד הבריאה שמנסה להבריא את עצמה.
עם מסר.. “תתעוררו , אתם לא שמים לב שכל אחד נמצא בכלא פרטי משלו “.

מהו הכלא שכל אחד מאיתנו נמצא בו:

לא משנה אם יהיה לנו המוח של אלברט איינשטיין או הלב של אימא תרזה .כל עוד אין בגוף האדם הארות רוחניות, הוא כמו מכשיר רדיו שלא זורם בו זרם חשמל וניתן לזרוק אותו.

לכתוב על הכלא שכל נשמה מאיתנו נמצאת בו יקח ספרים שלמים, ולכן אציין רק מספר עובדות למי שחדש לו נושא תודעת הנסתר:

מכיוון שאין באמת עולם פיזיקלי אלא עולם תודעתי, וכבר המדע מגלה לנו עם הפיזיקה הקוונטית, שלמה שאנחנו קוראים “חומר” , אי אפשר לקרוא כבר חומר, ואנחנו עוסקים במציאות שהיא תודעתית בלבד, מה שאנו חווים זה רק את “הלך הרוח” של התודעה הקולקטיבית שמקבלת התהוות גשמית, שלה אנחנו קוראים בסטטוס התודעתי שאנחנו נמצאים בו: “מציאות”.

להלן כמה עובדות מדעיות שמתגלות לנו שנבין שכלאנו מאחורי סורג ובריח את הנשמה שלנו:

• אשליית הנפרדות – האחדות כלואה מאחורי סורג ובריח – למעשה אין באמת נפרדות גם מבחינה מדעית, אם אנחנו רואים וחושבים שאנחנו נפרדים אחד מהשני, זו טעות יסודית, כי הכל למעשה באמת מחובר. כל הבריאה בנויה מאטומים וכל אטום מורכב מ99.9999 אחוז חלל “ריק” , (בתודעת הנסתר אנחנו לומדים שגם אין 0000.1 אחוז , אך זה לפוסט בנפרד) אין באמת נפרדות בין אדם לאדם, או אפילו בין כסא לשולחן או לאדם, כי אם הכל זה ספייס, אז הכל גם ככה מחובר , רק האשליה שאנחנו מקבלים את הרגשת הנפרדות מתקבלת כתוצאה מכך שעל עור האדם נמצאות אנטנות קטנות, אם נפשוט את עור האדם למיליוני איש, ואני אגע באדם אחד, כולם ירגישו שאני נוגעת גם בהם. אם אקח תפוח ביד ימין, ואותם מיליוני איש יסתכלו ויזדהו איתו שלקחתי תפוח ביד ימין, אצליהם במח ירשם שהם גם לקחו תפוח ביד ימין. וכו’… על אשליית הנפרדות יש המון מחקרים שהציבור לא כל כך מתעניין בהם.. למה ? כי הנשמה שלהם כלואה בתכנות אמונות ישן ונוח להם להיות מאחורי סורג ובריח, רק שלא יזיזו אותם מהנוחות שלהם, או המגננות שלהם.

• אשליית החומר – הרוחניות כלואה מאחורי סורג ובריח – גם חומר לא באמת קיים. אנחנו לא באמת נוגעים במשהו, כי האלקטרונים מסתובבים מסביב לאטום, ומייצרים מינוס. מינוס מאלקטרונים מהכסא ומינוס מהאטומים בגופינו, דוחים אחד את השני, לכן אנחנו לא באמת יושבים על הכסא, אלא צפים מעליו. לא באמת מקלידים הודעות בוואטאפ ולא נוגעים בשום דבר, אז כאן האדם צריך לשאול את עצמו ? אז מי כן כותב לנו את כל ההודעות האלו ? אם אין מגע בכלום.

• אשליית הנראות הגשמית – האמת לאמיתה , מאחורי סורג ובריח – עין האדם קולטת רק 0.1% ממה שקיים סביבה, מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. עם המידע הקטן הזה, יחסית, בני האדם מייצרים את דרמות חייהם. לפי הלך הרוח שהאדם נמצא זה מה שיכנס לו למודעות לאותם רגעים. לדוגמה: אשה בהריון, תתחיל לראות סביבה המון נשים בהריון, זוג שמתחתן, יראה סביבו פתאום המון פרסומות על חתונה, אדם שרוצה לקנות רכב BMW כחול, יראה בכביש פתאום רכבי BMW כחולים וכו’… לכן את רב המציאות אנחנו לא באמת רואים, אלא המציאות מגיעה אלינו לפי מה שאנחנו שמים על זה את תשומת הלב שלנו. אבל יש עוד הרבה הרבה מהמציאות, ורב האנשים שמים תשומת לב על דברים שליליים ולכן חווים שליליות בחייהם.

• אשליית המידע – המידע האלוקי מאחורי סורג ובריח – אנשים חושבים שיש כוכבים בשמיים כשאנחנו מסתכלים עליהם, אבל למעשה, ישנם כוכבים שהאדם רואה באותו רגע, מה שהם לא יודעים זה שכבר מאתיים שנה אותם כוכבים לא נמצאים שם באמת . זאת כי זמן המידע עד להגעתו לתודעת האדם, לוקח מאות שנים בהקרנה הגשמית להגיע למודעות האדם… בתודעת הנסתר יש מושג שנקרא: “האדמה עכבה” שמדבר על הסוד הזה.

• אשליית הבחירה – החירות של הבריאה מאחורי סורג ובריח – אין לנו באמת זכות בחירה – “הכל כבר ידוע והרשות נתונה” – המדע מגלה לנו, שכשש שניות לפני שנזיז את יד ימין, במח האדם ירשם שהוא יזיז את יד ימין, לפני שהאדם עצמו בכלל מודע שהוא הולך להזיז את יד ימין או מזיז את יד ימין, המדען כבר יכול לראות עם הטכנולוגיה שיש היום שמאפשרת לנו לשמוע את מחשבות האדם, לפני שהן מגיעות למודעות שלו שהוא חשב אותן, ולראות בבחירותיו שאותו אדם יבחר להזיז את יד ימין.

• אשליית הגוף הפיזיולוגי – הנשמה שלנו מאחורי סורג ובריח – גם הגוף הגשמי שלנו הוא לא בדיוק ‘גשמי או מוצק’, אלא רק שכפול תמונתי חוויתי של מצב התודעה של ההכרה שלנו. מכיוון שאין באמת חומר גם אין פיזיולוגיות. ישנן תנועות בתודעה שגורמות לנו חוויה של חמשת החושים. הציפור בחוץ היא לא באמת בחוץ, אלא המדע מגלה לנו שאילו אותות חשמליים במח האדם שמרכיבים “תחושה חוויתית” של ציפור בתוך המח שמבין רק משמעויות של תנועות תודעה. אם המח לא ידע משמעות של תדר תודעתי של “כסא”, לעולם הוא לא ייצר לנו הולוגרמה שנוכל לראות כסא.

• אשליית המוות – הנצחיות שלנו מאחורי סורג ובריח – נצחיות הנשמה מאחורי סורג ובריח – כיום יותר מתמיד מאשר לנו המדע שיש חיים אחרי המוות. זאת בעקבות מחקרים גדולים ברחבי העולם, באוניברסיטאות מכובדות, שהחליטו לעשות מחקרים כי יותר מחמישים מיליון איש חוו מוות קליני ותיארו שיש חיים אחרי המוות, הראו להם את כל חייהם, הם הבינו שהכל כאן זה רק אהבה, והחזירו אותם עם המסר שיש לעשות אחדות. לא חיים רק פעם אחת ואין באמת מוות לנשמה.

יכולתי להמשיך ולכתוב ספרים רבים על הכלא שכל אחד מאיתנו נמצא , ושם את הנשמה שלו מאחורי סורג ובריח. וכשאנשים רדומים והתודעה הקולקטיבית גורמת לאסונות ולנפרדות, מערכת הבריאה לא מחכה לאף אדם, ומתחילה לייצר בחזרה את המצב הראשוני שהיא. רקמה קוונטית אחת מאוחדת שמורכבת מכל תודעות בני האדם ביחד. ואם צריך, היא תפעיל מקרי יוצאי דופן לאותת לאוכלוסיות שלמות, שהם לא בדרך הנכונה, ויש השלכות שלתקן אותן, צריך גם זעזוע קולקטיבי.

כל עוד לא נתעורר בתוך עצמינו להתאחד נזכה לעוד פעולות של יחסי גומלין בין תודעת הבריאה לחלקיה.

 מה אפשר לעזור על מנת לשנות במהירות את התודעה הקולקטיבית לראות גם תוצאות שונות של המציאות…

צריכים להבין שכשם שאדם נהיה חולה במחלה מסוימת, זה לא מגיע בפתאומיות של יום אחד, אלא שנים על גבי שנים שאותו אדם הסתובב עם הלך רוח ירוד שכעת מקבל תוצאות בנראות של אותה התהוות במציאות שלו…

לכן, אנו עומדים כאן מול משוואה שנקראת בתודעת הנסתר ביהדות “איכות מול כמות” …
מכיוון שמה ששמנו מאחורי סורג ובריח זה את האחדות, את האמת היחידה שכולנו מחוברים, ויש רק חוקי בריאה של אהבה שאינה תלויה בדבר. נצטרך כעת להשתמש גם בכמות וגם באיכות ולנסות במהירות לתקן את הפרת חוקים אלו, שאנו רואים את ההשלכות של עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני, לכן עלינו לשנות את העולם פנימי של התודעה הקולקטיבית , על מנת שמציאות אחרת תוקרן לכל עם ישראל. …

 מה לעשות על מנת לעזור לשנות את הגזירה עבור נעמה.

1. ראשית אני קוראת לכל מי שנחשף לפוסט הזה וגם לכל עם ישראל, לתת צדקה בשם *** נעמה בת יפה***.
לא משנה למי תורמים, אפילו דרך אתר אינטרנט כלשהו, לאיזה ארגון שהלב מרגיש, או לשים בקופת צדקה בבית בשם: “נעמה בת יפה”. זה מה שעשיתי גם אני היום, ותלמידי הסמינרים עשו גם הם…

2. לשאת תפילה , דיבור אינטימי עם הבורא מכל הלב, ולבקש שנעמה תחזור הביתה.
את התפילה יש לקיים מחר, בין השעות 13:00 ל16:30.

היום לא כדאי להתפלל כי יום חמישי זה יום של דין. לכן כדאי מאד לחכות ל”הארת השבת” . הארת השבת, זו הארה של עולם הבא, היא שייכת לתודעות הגבוהות . בזמן הארה זו, אנחנו יותר מסוגלים להעלות את התפילה לעולם העליון, כי תפילת יחיד היום כמעט ולא נשמעת, בשביל להעלות מעולם העשיה לעולם הבריאה, לשנות מציאות. תפילה בהארת שבת, במיוחד כשזה תפילת רבים מגיעה ממקום אחר, למקום הגבוה ביותר.

יש לזכור, גם אם אנחנו לא מבינים עדיין את המשמעות

אסור לנו לראות את נעמה כ “שעיר לעזעזל” , או אשמה או שזה רק המסע שלה.. ממש לא , עלינו לראות אותה כנשמה חשובה מאד, שהיא חלק מהמסע שלנו שדרכה אנחנו מקבלים נורת אזהרה על מנת שנתחיל להעיר כל נשמה שבנו לבדוק כמה היא מאחורי סורג ובריח.

את הצדק לא האדם עושה, אלא רק הבורא בעצמו. לאף אדם אין זכות לשפוט אף אדם אחר, כי אנחנו חיים בעולם שאנחנו לא באמת מבינים את התמונה המלאה שלו, וכל מה שמתרחש במציאות הזו, נועד בשביל לשמור על רקמת האחדות של הסופר אורגניזם של הבריאה.

אין כאן אשמים ואין כאן אשמה, יש כאן מסע שכולנו עוברים את אותו גורל, אם נרצה או לא נרצה. אבל הגיע הזמן שעם ישראל יתחיל לעבור גורלות שמחים סוף סוף, ונלמד לקבל את השוני. כי היופי בבריאה מתבטא בעיניי הבורא דווקא בשוני.

 לסיכום:

כל אחד מאיתנו, גם אם הוא לא מודע, נמצא בכלא מחשבתי תודעתי מאחורי סורג ובריח. אם אדם מסוים לא יתעורר ויתאורר, אז הבריאה תעיר את חלקיה בכוחות עצמה . נעמה כעת במצוקה שאף אחד לא רוצה להיות במקומה. היא למעשה עוברת את מה שהיא עוברת עבור כל אחד מאיתנו.

אנחנו יודעים בתודעת הנסתר ביהדות, שכשאדם מקיים “אובנתא דליבא” , שהפירוש לזה לא שופט, לא מדבר לשון הרע, ומנסה להבין מכל הלב את מצב האדם השני שנמצא במסע שלו, שכך נכתב לו מראש בבריאה, על מנת לקבל אורות במקומות עמוקים יותר בנפשו, אותו אדם שעובר מה שהוא עובר ומשתף מהאורות שלו את זה שעוזר לו במצוקה. למעשה אנחנו לא יודעים אבל נעמה כעת משתפת מתנה עצומה לעם ישראל שאמור לאסוף את האור הזה בעצמו. הבריאה בנויה על “ואהבת לרעך כמוך” , וגם חלוקת האורות לכלים כלולה בזה.

עלינו זכור, אנחנו אור אחד לבן, שדרך פריזמה מפוצל להרגשים של אורות , אך עדיין כל האורות האלו בונות רק אור אחד.

 למי ששואל אם ניתן לשתף, בשמחה